<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' ויקרא</h1>
<h2>דף כג:</h2>
ובמקום שיש שם שתי חנויות אחת מוכרת בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ומצא בשר ואין ידוע איזה מן האיסור ואיזה מן המותר ואין שם רוב כדי שיהלך אחר הרוב. אלא חנות אחת לצד המדינה וחנות אחרת לצד אחר. אמרו חכמים הלך אחר (הרוב) [הקרוב]. ומנין שהולכין אחר (הרוב) [הקרוב] שנאמר והיה העיר הקרובה אל החלל (דברים כ"א) ובמקום שיש רוב של היתר במקום אחד ומיעוט של איסור במקום אחד ונמצא הבשר במקום שהוא קרוב לאיסור המועט אע"פ שקרוב לאיסור הוא אחר הרוב אנו הולכין שכך שנה ר' חנניא [ב"ב כ"ג ע"ב] רוב וקרוב הלך אחר הרוב. ואע"פ שרוב וקרוב מן התורה (הם) סברא הם לפי שהרוב מצוי הוא יותר מקרוב וכשאמר הכתוב והיה העיר הקרובה אל החלל בששתיהם שוות. אבל אם עיר אחת ממרובין ועיר אחת ממועטין אע"פ שנמצא החלל קרוב למועטין אחר הרוב אנו הולכין. והקשו חכמים א"כ בששתיהם שוות למה אנו הולכין אחר קרוב נלך אחר רובו של עולם ונאמר אחד מרובו של עולם הרגו ויהיו שתי עיירות אלו פטורות ואע"פ שקרובות ופתרו חכמים אם נמצא במקום הולכין ובאין בודאי שאנו הולכין אחר רובו של עולם והקרובה פטורה. והיכן אני אומר והיה העיר הקרובה אל החלל בששתיהן שוות ונמצא בצידה של עיר מקום שאין בני רשות הרבים הולכין ובאין אלא בני עיירות בלבד. לפיכך רוב וקרוב הולכין אחר הרוב.
